הפרעות הספקטרום הטורדניות כפייתיות (OC Spectrum Disorders) הוא שם כולל לקבוצת הפרעות שהמרכיב העיקרי שבהן הוא מחשבות טורדניות (אובססיות) או דחפים כפייתיים (קומפולסיות). מלבד OCD, שהוא הפרעה הכוללת מחשבות טורדניות ודחפים כפייתיים כאחד, הפרעות אחרות בספקטרום כוללות את אחד המאפיינים בלבד, כאשר לרוב מדובר בצורך לבצע פעולות באופן כפייתי (קומפולסיות), ללא שתתקיים מחשבה אובססיבית הנותנת כביכול צידוק והסבר לביצוע הפעולות.
ככל הנראה יש קשר בין OCD לבין הפרעות הספקטרום: מחקרי מוח מצביעים על פעילות מוחית דומה, ופעמים רבות OCD ואחת (או יותר) מהפרעות הספקטרום מופיעים אצל אותו אדם. חלק מהפרעות הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי נתפסות כבעיה בשליטה על דחפים – כלומר, השגת סיפוק מיידי תוך כדי גרימת נזק בטווח הארוך. טריכוטילומניה זוהי אחת מההפרעות השכיחות בספקטרום (כ-1% מהאוכלוסיה). ההפרעה מתבטאת בתלישת שערות כפייתית, בעיקר מאזור הראש (שיער הקרקפת, גבות, שפם, ריסים), אך גם מהגוף, עד ליצירת קרחות נרחבות. תלישת השערות אינה נובעת ממצב רפואי או ממחשבות אובססיביות. לרוב האדם חש מתח לפני ביצוע התלישה, או כשהוא מנסה להתנגד לדחף לתלוש. לאחר התלישה מגיעה תחושת הקלה. פעמים רבות אחרי התלישה מתקיימות פעולות טקסיות בעזרת השיער הנתלש, כגון העברת השיער על הפנים או לעיסתו. BDD - Body Dysmorphic Disorder בהפרעה זו האדם מוטרד באופן אובססיבי מפגם או פגמים קלים או דמיוניים בהופעתו החיצונית. כלומר, אנשים אחרים לא יראו את הפגם שהאדם רואה. BDD מופיע אצל 1%-2% מהאוכלוסיה עם שכיחות דומה בקרב גברים ונשים. ההפרעה קשורה קשר הדוק לחרדה חברתית ול- OCD, ויש אנשים הרואים בה ביטוי ספציפי של OCD, שבו האובססיות והטקסים ממוקדים בגוף. כך למשל, אדם הסובל מ-BDD יכול לבקש אישורים מסביבתו החברתית על קיום הפגם, לבצע בדיקות (למשל להסתכל בראי אם האיבר השתנה) או להימנע (למשל לא להסתכל על האיבר, או לבצע ניתוחים פלסטיים כדי שלא יאלץ להתמודד עם ההרגשה שיש בו פגם). ניתוק חברתי ודיכאון מתלווים לעתים קרובות ל- BDD. כתוצאה מכך, שיעור ההתאבדות בקרב אנשים עם BDD גבוה מאוד - פי 45 משיעור ההתאבדות באוכלוסיה. CSP – Compulsive skin picking (חיטוט כפייתי בעור) זוהי הפרעה שהסובל ממנה חש דחף עז לחטט בעור, לגרד או לנשוך, המלווה בהקלה לאחר ביצוע הפעולה. בדומה לטריכוטילומניה, הדחף חזק כל כך, שהאדם ממשיך בפעולה גם אם היא גורמת לו כאב או נזק גופני. פעמים רבות החיטוט מתחיל עקב פגם בעור – החל מאקנה, ועד לפגמים מזעריים כמו גושיש שומני או שריטה. עקב החיטוט הפגם הופך לפצע, כלומר, לבעיה ממשית, והדבר מגביר את הדחף לחטט ומזין את ההפרעה. חיטוט בעור קשור קשר הדוק להפרעות אחרות מהספקטרום האובססיבי קומפולסיבי – כ-23% מהסובלים מ- OCD ו- 27% מהסובלים מ-BDD סובלים גם מחיטוט בעור. אגירה כפייתית (compulsive hoarding) אגירה כפייתית היא הפרעה המתבטאת באיסוף ובאגירה של כמויות גדולות של חפצים, מבלי שלאדם יש או יהיה שימוש בחפצים אלו. כך למשל, האדם עשוי לאסוף חפצים שבורים שלא יתקן, או לקנות כמויות גדולות של אותו מוצר כאשר הוא נמכר במבצע, למרות שלא ישתמש בכל המוצרים שקנה לעולם. מאפיין נוסף של אגירה כפייתית הוא קושי עצום לזרוק זבל או חפצים לא שימושיים, וכך האדם עשוי לשמור חפצים כגון עיתונים ישנים, בקבוקים או בגדים שכבר אינם מתאימים לו. למרות שבאופן רציונלי האדם יודע שלא ישתמש בחפצים אלו, הוא חש תחושת ספק (בדומה לתחושת הספק ב-OCD), וחשש שאם יזרוק את החפץ יגלה בעתיד כי הוא, או אדם אחר, זקוק לו, ואז כבר יהיה מאוחר מדי. בפועל, אספנים כפייתים אינם משתמשים ברוב החפצים, הן מכיוון שרבים מהם אינם שימושיים עבורם והן מכיוון שהכמויות העצומות של החפצים הופכים מציאת חפץ ספציפי למשימה כמעט בלתי אפשרית. האגירה והקושי לזרוק חפצים גורמים לכך שחפציהם של אספנים כפייתים ממלאים פעמים רבות את הבית עד אפס מקום, ולמעשה לא משאירים מקום לקיום חיים נורמליים בבית. לעתים, כמויות החפצים גדולות כל-כך עד שהאדם ממלא בית אחד ומשכיר או קונה בית נוסף לגור בו, כשגם בית זה מתמלא עם הזמן באוספים.
