טקסים והימנעויות ב- OCD

תארו לעצמכם אדם הרואה בפעם הראשונה סרט, מבלי לדעת שמה שקורה על המסך אינו יכול להשפיע על הצופים. בסצינה בסרט בה רכבת דוהרת קדימה, כביכול לתוך הקהל, אותו אדם עשוי להרגיש כי נשקפת לו סכנת חיים ברורה ומיידית. בהתחשב בפירוש שלו את המצב, תגובה של בריחה מהקולנוע תהיה תגובה הגיונית מאוד. למרבה הצער, תגובה זו לא תאפשר לאותו אדם ללמוד כי לא נשקפת לו כל סכנה מהרכבת.

הימנעות ב-OCD

אצל אדם עם OCD המצב דומה. כמו האדם החושש מהרכבת בסרט, גם האדם הסובל מ- OCD חווה גירויים שהינם גירויים נטראליים עבור רוב האנשים כסכנה ממשית. לכן, אותו אדם יעשה ככל יכולתו על מנת להימנע ממגע עם אותם גירויים ולא ילמד כי אינו נמצא בסיכון ממשי. כך למשל, אדם החושש שהוא עלול להידבק בסרטן אם יבוא במגע כלשהו עם המחלה או עם אזכורים שלה עלול להימנע מאמירת שם המחלה, ביקור בבית חולים או אף קריאת מדורים מסוימים בעיתון שמא יופיע בהם מידע על סרטן. באופן דומה, אדם החושש להזדהם מלכלוך או חיידקים עלול להימנע מאכילה במקומות ציבוריים, מנגיעה בידיות בשירותים מחוץ לביתו, מנגיעה בפחי זבל וכן הלאה.

אנשים רבים הסובלים מ- OCD חוששים מתוכן האובססיות (מחשבות טורדניות) שלהם, מאחר שהם מאמינים כי מחשבות מאיימות העוברות בראשם עלולות להתגשם, או שהם יפעלו בסופו של דבר בהתאם למחשבה. אף אחד לא יכול לשלוט במחשבות שלו באופן מוחלט, אולם אנשים החוששים מתוכן האובססיות מתאמצים ככל יכולתם לשלוט במחשבה ונמנעים פעמים רבות ממצבים בהם הם מאמינים שיש להם פוטנציאל לגרום נזק או אף ממצבים המעוררים את המחשבות. כך למשל, אדם שבזמן נהיגה חולפת בראשו המחשבה כי אולי דרס מישהו עלול להימנע מנהיגה, ואדם שעולות במוחו מחשבות על הטרדה מינית של ילדים עלול להימנע מחברת ילדים מחשש שיפגע בהם או אף מצפייה בתוכניות בהן מופיעים ילדים, מחשש שתוכניות אלו יעוררו את המחשבות הגורמות לו סבל רב.

חשוב לציין כי המחשבות האובססיביות אינן ממשיות, כלומר, אנשים הסובלים ממחשבות טורדניות בנושאים שונים  אינם צפויים לפגוע באנשים, אולם ההרגשה שלהם היא כי עצם המחשבה מגבירה את הסיכוי שיבצעו את הפעולה (למשל ידרסו מישהו או יתקפו מינית) ולכן הם מרגישים כי הם מסוכנים ונמנעים מסיטואציות בהן הם מרגישים כי הם עלולים לגרום נזק.

טקסים ב- OCD

הימנעות מגירויים מאיימים אפשרית רק בחלק מהמקרים. במקרים רבים, האדם אינו יכול להימנע מהגירוי המאיים, הדבר קורה כאשר אחד או יותר מהתנאים הבאים מתקיימים:

1. המחשבה כשלעצמה היא הגירוי המאיים, והיא אינה קשורה לאובייקטים חיצוניים. אנשים רבים הסובלים מ- OCD מתייחסים למחשבות שלהם כאילו הן ממשיות ויכולות לצאת מחוץ לראשם ולגרום לנזק ממשי בעולם, כפי שהאדם בדוגמת הסרט חושב שהרכבת תצא מהמסך ותפגע בו. ההבדל הוא שבעוד שהאדם הרואה סרט יכול לעזוב את הקולנוע, האדם הסובל מ- OCD אינו יכול להפסיק את "הקרנת" המחשבות בתוך ראשו, לא משנה כמה יתאמץ. כך למשל, אדם שבמוחו עוברות תמונות של אסון שיגרום למוות של אנשים רבים, כגון פיגוע, רעידת אדמה או פיצוץ גרעיני, מעוניין להפסיק לחשוב מחשבות אלו כיוון שבתפיסתו עצם המחשבה מגבירה את הסיכון שהאסון אכן יתרחש. בפועל, איש אינו יכול לשלוט במחשבות באופן מוחלט, ועצם הניסיון לדחוק מחשבות אלו החוצה עושה את הפעולה ההפוכה וגורם לכך שמחשבות אלו מגיעות בתדירות גבוהה יותר.

2. האובססיה קשורה לגירויים אשר האדם אינו יכול להימנע מהם, או שמחיר ההימנעות גבוה מדי. מצב זה מתרחש כאשר האובססיה קשורה לגירויים רבים בסביבה, או לאובייקטים, אירועים או אנשים הקרובים לאדם. כך למשל, אב אשר עצם המראה של בנו מעורר אצלו חשש שיפגע בו, או אדם החושש לגרום לנזק במקום העבודה אך חייב להתפרנס, אינם יכולים להימנע מהגירוי המאיים (הבן או העבודה), כיוון שמחיר ההימנעות יגרום לפגיעה חמורה בחייהם, מחיר שהם אינם מוכנים לשלם.

3. האדם אינו מרגיש תחושת איום, אלא דחף פנימי עז לבצע פעולה מסוימת. במקרים רבים האדם מרגיש צורך עז לבצע פעולה מסוימת, כאשר הדחף אינו קשור לאובססיה כלשהי. כך למשל, האדם יכול להרגיש צורך לגעת בחפצים או אנשים בדרך מסוימת, צורך לסדר חפצים בסדר מסוים או לעשות שוב ושוב את אותן הפעולות עד שהן "מרגישות נכון".

כשהאדם אינו יכול להימנע, לרוב הוא מתמודד באמצעות "טקס" עם האיום או הדחף העז לבצע פעולה. הטקס יכול להיות פיזי או להתבצע במחשבה. פעמים רבות טקסים מחשבתיים ופיזיים מופיעים יחד, כשהאדם מרגיש שהוא חייב להתרכז במחשבה מסוימת בזמן שהוא מבצע פעולה.

טקסים פיזיים: בטקסים אלה האדם מבצע פעולה גופנית כדי למנוע מעצמו סיכון כביכול, או כדי לקבל הרגשה שביצע את הדברים בצורה "נכונה". הנה כמה דוגמאות שכיחות של טקסים פיזיים:

חזרה על פעולות בטקסים אלה האדם חוזר שוב ושוב על אותן פעולות מכיוון שלא מרגיש שביצע אותן נכון. כך למשל, אדם שה- OCD שלו מתבטא בצורה זו, יעבור וייכנס כמה פעמים בדלת, ישב ויקום כמה פעמים, ימחק את מה שכתב ויכתוב שוב. הפעולה תיפסק כשהאדם ירגיש שביצע אותה נכון.

בדיקות בטקסים אלו האדם מנסה כביכול למנוע מאסון לקרות, אולם למעשה גם כאן האדם מנסה להשיג תחושה שהפעולה הושלמה. אדם עם OCD המתבטא בצורה זו יבדוק למשל שוב ושוב אם כיבה את הגז, נעל את הבית או אם לא דרס מישהו בלי לשים לב.

ביצוע דברים בצורה מסוימת: בטקסים אלו האדם מרגיש שהוא חייב לבצע פעולות באופן או בסדר מסוים – למשל להיכנס לחדר ברגל ימין, להסתבן בסדר מסוים (למשל: מהרגליים כלפי מעלה, לכיוון הראש, כשעליו לשטוף ידיים כשהוא עובר מאיבר אחד לאיבר אחר), או לדרוך על קווים כשהוא הולך.

נטרול: בטקסים אלו האדם מבצע פעולות שאמורות להפחית או למנוע את הסיכון אם עשה דבר שנחשב בעיניו כמסוכן או נתקל באובייקט "מסוכן". כך למשל, אדם שנגע בדבר שהוא חושש שהוא מזוהם ישטוף ידיים במשך זמן ארוך. אדם שחשב מחשבה שנתפסת בעיניו כמסוכנת עשוי לגעת בחפצים מסוימים כדי למנוע מהמחשבה להתממש.

טקסים מחשבתיים. בטקסים אלו האדם מרגיש לרוב שהוא צריך לחשוב על דברים מסוימים כדי לנטרל את ההשפעה המזיקה כביכול של מחשבות "מסוכנות" שלו או של דברים שנתקל בהם. המחשבות יכולות להיות קשורות ישירות לנושא – למשל לחשוב "אני לא באמת רוצה שזה יקרה", חשיבה על אובייקט חיובי כמו אדם אהוב, או שרירותיות לחלוטין – כמו חשיבה על צבע מסוים בתגובה למחשבה שלילית.

מה הנזק בטקסים והימנעויות?

בטווח הקצר הטקסים וההימנעויות משפרים את תחושתו של הסובל מ-OCD, מפחיתים מצוקה, גועל או תחושות לא נעימות אחרות, ומספקים תחושת הקלה נעימה. אז למה בעצם להפסיק?

כשהאדם נמנע מלבוא במגע עם דברים המטרידים עליו, הוא לא מתעמת לעולם עם מקור הבעיה ורואה שהשד אינו כל כך נורא. הרעיון שהדבר אכן מסוכן משתרש וברוב המקרים מתפשט הלאה, לתחומי חיים אחרים. כך למשל אדם שנמנע משימוש בסכינים מחשש שיפגע במישהו, עלול להימנע בהמשך גם מצפייה בתמונות של סכינים או אף מצבע אדום. בהדרגה, ההגבלות והאיסורים מונעים מהאדם לעשות דברים רבים שנהג לעשות בעבר ומקשים על התפקוד.